התקבל ערעור על גז"ד שניתן למורשע בשותפות ליידוי אבנים

המערער הורשע עפ"י הודאתו בשותפות ליידוי אבנים, בכך ששימש כתצפיתן עת אחיו יידה אבנים לעבר כלי רכב ישראלים, באזור כפר מרדה.

הצדדים הציגו בפני ביהמ"ש הסדר טיעון לפיו יוטלו על המערער חודש ויום מאסר לריצוי בפועל, מאסר מותנה וקנס בסך 500 ש"ח. הצדדים נימקו את בקשתם במהות העבירה, תפקידו השולי של המערער ובהודאתו באשמה עוד בשלב הארכת המעצר.

ביהמ"ש סבר כי העונש שהתבקש אינו הולם את חומרת המעשה, עד כדי צורך בהתערבות בהסדר. על כן, הטיל ביהמ"ש על המערער חודשיים וחצי לריצוי בפועל, קנס בסך 750 ש"ח וחודשיים מאסר מותנה למשך שנתיים.

בדיון בפניי חזרו הצדדים על טיעוניהם בערכאה קמא, אך הוסיפו נדבך נוסף, חשוב לא פחות, ובו נימוקים כבדי משקל לקבלת ההסדר. כך ציינו הצדדים שהמערער נעצר ע"י כוחות הביטחון, שוחרר, ורק לאחר מספר ימים נעצר שוב, סיטואציה אשר עוררה שאלות רבות בנוגע לעילת המעצר ולאפשרות להורות על מעצר עד תום ההליכים. כן ציינו הצדדים כי התשתית הראייתית הקשורה למערער הייתה דלה.

לאור אלה, ציינה התביעה כי היה מקום לחרוג מרמת הענישה המקובלת מבלי שהדבר יהווה תקדים ולאור הנסיבות המיוחדות של התיק.

אף אני הגעתי למסקנה כי בנסיבות החריגות של תיק זה, יש בסיס להסדר שהוצג ע"י הצדדים.

אשר על כן, החלטתי לקבל את ערעור הסנגוריה, תוך שאני מצאתי, בהסכמתה, להחמיר במידת מה בעונש המותנה, על מנת לתת ביטוי ראוי לשיקול ההרתעה.

אשר על כן, הנני מבטל את גזר דינו של ביהמ"ש קמא ותחתיו מטיל על המערער את העונשים הבאים:

א.      חודש ויום מאסר לריצוי בפועל מיום מעצרו.

ב.      4 חודשי מאסר מותנים, והתנאי הוא כי במשך 3 שנים מיום מעצרו לא יעבור המערער עבירה בה הורשע.

ג.        קנס בסך 500 ש"ח שישולם עד השחרור וכתנאי לשחרור. לא ישלם המערער קנס זה, ייאסר לתקופה נוספת של 15 ימים.

ניתן והודע היום, 20 במרץ 2008, י"ג באדר ב' התשס"ח, בנוכחות המערער, ב"כ והתוב"ץ.

משנה לנשיא

רמ"שית: גו התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: